נזילת גז היא אחת התקלות שאסור לגלות באיחור. בניגוד לדליפת מים, שלרוב משאירה סימנים על פני השטח, גז יכול להשתחרר בשקט מצנרת קבורה, ממגוף בתחנה או מרכיב ציוד במפעל, ולהצטבר עד שהוא הופך לסכנה ממשית. קבוצת מאיה, הפועלת בתחום התת קרקע מאז 1985, מבצעת זה שנים רבות בדיקות לאיתור דליפות גז ופליטות של חומרים אורגניים נדיפים בתעשיית הגז הטבעי, בתעשייה הפטרוכימית, בבתי זיקוק ובמטמנות. להלן התשובות לשאלות הנפוצות ביותר בתחום.
מהי נזילת גז ומדוע חשוב לאתר אותה מוקדם?
נזילת גז היא שחרור לא מבוקר של גז מתוך מערכת סגורה: צנרת הולכה, צנרת חלוקה, תחנה להורדת לחץ או רכיב ציוד במתקן תעשייתי. הסכנה כפולה. ברמה הבטיחותית, הצטברות גז מסכנת את העובדים בתעשייה ואת התושבים המתגוררים בסמוך. ברמה הסביבתית, גזים כמו מתאן נחשבים לגזי חממה עוצמתיים במיוחד. משום כך, איתור מוקדם אינו רק עניין של חיסכון בגז שאבד, אלא של מניעת אירוע חמור לפני שהוא מתרחש.

היכן מתרחשות נזילות גז בדרך כלל?
מוקדי הסיכון העיקריים הם תשתיות גז טבעי, צינורות גז פחמיים ותיקים ושדות גז ונפט. בתוך המתקנים עצמם, הדליפות מופיעות לא פעם ברכיבי ציוד ובחיבורים, בתחנות הורדת הלחץ של מפעלים המחוברים לצנרת הגז הטבעי ובמערכות ההיקפיות שסביבן. במהלך שני העשורים האחרונים התרחבה רשת הגז הטבעי בעולם באלפי קילומטרים, וכל קילומטר נוסף של צנרת קבורה הוא עוד קטע שיש לבדוק ולתחזק לפי סטנדרטים מקצועיים ובטיחותיים מחמירים.
אילו טכנולוגיות משמשות היום לאיתור נזילות גז?
התשובה הקצרה: הדמיה אופטית, לייזר ואנליטיקה ממוחשבת. השיטה המרכזית מכונה OGI, הדמיה אופטית של גזים, והיא מבוססת על מערכות הדמיה תרמיות ייחודיות שהופכות גז בלתי נראה לענן גלוי על המסך. לצידה פועלות מערכות TDLAS מבוססות לייזר, המזהות ריכוזי גז ממרחק. בשירותי איתור נזילות גז של קבוצת מאיה משולבות פלטפורמות קרקעיות ואוויריות, והמידע שנאסף מנותח בתוכנות ייעודיות ובאנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית, במטרה למפות שטחים גדולים במהירות ובאיכות גבוהה. מי שמבקש להכיר את עולם ההדמיה התרמית מקרוב יכול לעיין במגוון מצלמות טרמיות לשימוש מקצועי, ובהן מצלמות היד מדגמי M320 ו T300/T600.
האם אפשר לאתר נזילות גז מהאוויר?
כן. מערכות לייזר מסוג TDLAS ניתנות להתקנה על רחפנים, וכך ניתן לסרוק שטחים נרחבים במהירות, בלי לשלוח צוות רגלי לכל נקודה. היתרון בולט במיוחד במתקנים מפוזרים ובאתרים שהגישה אליהם מורכבת. בשילוב עם סריקה קרקעית מתקבלת תמונה מלאה של השטח, ובמידת הצורך מבוצעת בדיקה חוזרת לאחר תיקון הדליפות שאותרו, כדי לוודא שהבעיה אכן נפתרה.
כיצד מעריכים את כמות הגז שדולפת ממתקן?
איתור הדליפה הוא רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא לכמת אותה. ההערכה נשענת על תוצאות סקר שבוצע במצלמה תרמית מסוג OGI, ועל שימוש במקדמי פליטה עבור רכיבים שנמצאו דולפים ועבור רכיבים שאינם דולפים, בשיטה המכונה Leak/No Leak. החישובים נעשים בהתאם לסעיף 3.3.2 בדוח של ארגון Concawe מאוקטובר 2015, כך שהתוצאה מבוססת על מתודולוגיה מוכרת ולא על הערכה כללית.
מה הקשר בין מטמנות פסולת לאיתור פליטות גז?
מטמנות הן מקור פליטה משמעותי. הפסולת המוטמנת פולטת לאוויר כמויות גדולות של גזים, ובעיקר מתאן (ביו גז), ובנוסף עלולות להתפתח בהן בעירות על פני השטח ובעירות פנימיות. אחד האתגרים המורכבים הוא הכימות השנתי של סך הפליטות מהמטמנה. השיטה שמפעילה קבוצת מאיה משלבת מצלמה תרמית עם מערכת TDLAS, ואוספת מידע מכל שטח המטמנה באמצעות גלאי מתאן ומערכת עוקבת קרקע המותקנים על רחפן. בסוף התהליך מופק אורטופוטו תלת ממדי שמציג את רמת הפליטה בכל נקודה, וסך הפליטות השנתי מחושב באמצעות אלגוריתם ייחודי שפותח במיוחד ליישום זה. אותה גישה משמשת גם לאיתור בעירות פנימיות בערימות פחם.
האם חובה לבצע בדיקות תקופתיות לאיתור דליפות גז?
ברוב המקרים כן. כדי להגן על חייהם של עובדי תעשיית הגז ועל התושבים הסמוכים, חוקים מקומיים מחייבים לבצע בדיקות לגילוי דליפות גז באופן קבוע. לכן גופים המפעילים צנרת גז, תחנות הורדת לחץ או מתקנים תעשייתיים נוהגים לקבוע תוכנית סקרים שגרתית, ולא להמתין לריח חשוד או לתקלה.
האם קיים ציוד ייעודי לגופים שמבצעים בדיקות בעצמם?
כן. לצד מתן השירות, קבוצת מאיה משווקת גם ציוד לאיתור דליפות גז, ובו המכשירים Multitec 520, EX500, Ex-Tec Snooper, EX-TEC PM 580 ו Variotec 460 TracerGas. גופים בעלי צוותים פנימיים, כמו חברות תשתית ומפעלים, יכולים להצטייד בכלים לבדיקה שוטפת, ולהשאיר לצוות הנדסי מיומן את הסקרים המורכבים, את הסריקות מרחפנים ואת הכימות המלא של הפליטות.
